רוצים לדעת איך להתנהל נכון בגביית כספים מלקוח ולהימנע מבעיות גבייה? 

בעלי עסקים רבים נתקלים בקשיים בגביית כספים מלקוחות בגין מוצרים שמכרו או בגין שירות/עבודה שסיפקו. קשיים אלו נובעים בדרך כלל משתי סיבות עיקריות: האחת, שבעל העסק כלל לא החתים את הלקוח על הסכם או טופס הזמנת עבודה לפיו הוא מתחייב לבצע את התשלום. השנייה, שבעל העסק שלח הסכם או הנפיק חשבונית ללקוח אך לא הקפיד להחתימו עליהם.

הוראת סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל קובעת כי ניתן להגיש כנגד "חייב" תביעה לסכום קצוב בהוצאה לפועל עד לגובה של 75,000 ₪ אשר באה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראיה בכתב.

פסיקת בתי המשפט קבעה כי קיימת גישה מקלה בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים להוכחת החוב וכי נדרשת "ראשית ראיה בכתב". ראיה זו יכולה להיות הסכם שנחתם ביו הצדדים או טופס הזמנה שמילא החייב וחתם או חשבונית שהונפקה עליה חתם הלקוח או כל מסמך דומה שיכול לבסס את החוב.

רבים מבעלי העסקים סוברים כי אם הנפיקו ללקוח חשבונית (דרישת תשלום) שאינה נושאת את חתימת הלקוח – יוכלו לגבות ממנו את החוב היות וישנן התכתבויות עם החייב בדואר אלקטרוני או תחלופת מכתבים בנושא - אלא שטעות מרה בידם! 

נהלי לשכות ההוצאה לפועל קובעים כי ישנה דרישה לחתימת "החייב" על המסמך. הנטל הוא על בעל העסק להוכיח כי הלקוח חתם בפועל על המסמך היכול לבסס את החוב. כך, אם הנפיק בעל העסק ללקוח חשבונית אולם האחרון לא חתם עליה לא יוכל בעל העסק להגיש את החשבונית כראייה בכתב בעת פתיחת תיק הוצאה לפועל. יצוין, כי הדבר נכון גם לגבי כרטיסי חיוב לקוח, עסקאות שבוצעו באינטרנט ועסקאות טלפוניות. 

חשוב מאוד להבין כי לא די בקיום התכתבויות עם "החייב" באמצעות דואר אלקטרוני, בתחלופת מכתבים בנושא במסגרתן מכיר הלקוח בחוב ואף מבטיח לשלמו או באסמכתאות מודפסות לעסקאות באינטרנט או בטלפון.

לפיכך, קיימת חשיבות רבה מאוד בקיום חתימה המצביעה על הסכמתו של ה"חייב" לביצוע העסקה. מכאן שהמסקנה העיקרית והחשובה לכם, בעלי העסקים, היא שעליכם להקדים תרופה למכה ולוודא שלקוחות שלכם חותמים על ההסכם ביניכם או על החשבוניות אותן אתם מנפיקים.

משרדנו מלווה יחידים, עסקים, ארגונים וחברות בהליכי גבייה כנגד לקוחות וספקים שאינם משלמים את חובם ומספק ייעוץ והכוונה לצורך התנהלות נכונה .

*האמור במאמר זה הנו לרקע כללי בלבד, אינו מתיימר להיות תחליף לייעוץ משפטי מקיף ואינו יכול להחליף את הצורך בבדיקת הוראות החוק ואת יישומו הנכון.

מאת עו"ד דניאל זולוטוביצקי